רפואה מסורתית: ב-20 השנים האחרונות התחילו לחקור את הגבעולים והפרחים של הצבר. הפרחים היו ידועים ברפואה העממית כמסייעים להקטנת בלוטת ערמונית מוגדלת. הידע המסורתי הוכח על ידי מחקרים.  

הגבעולים הצעירים משמשים כירק מאכל. נוהגים לאכול אותם חיים כסלט או להכין מהם תבשילים שונים. בדרום אמריקה ממצים מהגבעולים את המרכיבים הריריים ומציעים אותם למכירה כתוסף מזון עשיר בסיבים תזונתיים.

מירתח מהגבעולים או מיץ טרי משמשים להורדת לחץ דם ורמת סוכר גבוהה בדם, וכן להפחתת רמת כולסטרול בדם. מיץ טרי ניתן ליולדת 7-10 ימים לפני הלידה, כדי להקל על הלידה. לחולי ארטרטיס ממליצים לאכול גבעולים קלופים ומאודים כסלט, להקלה על הכאבים.  

בשימוש חיצוני משתמשים בגבעולים קלופים כתחבושת מסביב לראש להקלה על כאבי ראש. משרה של גבעולים במים משמשת לשטיפת הראש למניעת התקרחות. מיץ וחליטות מהגבעולים מומלצים לטיפול בדלקות עיניים ובפגעי עור שונים. הפרחים משמשים כדיורטים וכן לטיפול בבלוטת ערמונית מוגדלת. הפירות משמשים כפרי מאכל חביב.

פעילות: הפעילות הפיזיולוגית של הגבעולים קשורה בעיקר לתכולת הסיבים התזונתיים המסיסים והבלתי-מסיסים, והויטמינים שהם נוגדי חמצון. הוכח שהגבעולים מורידים רמת כולסטרול, מסייעים לעיכול, מונעים עצירות, מונעים טרשת עורקים, מורידים רמת סוכר.

המחקרים נעשו עם אבקה שהוכנה מהצמח היבש לאחר שהרחיקו ממנו את המרכיבים הריריים.

פעילות הצמח כמוריד רמת כולסטרול, גלוקוז ושומנים מיוחסת לסיבים, לחומצות האמיניות ולוויטמין B3. נמצאה עלייה ברגישות של קרומי התאים לאינסולין. הפעילות ההיפוגליקמית מגיעה לשיאה 4-6 שעות לאחר אכילת הגבעולים.

הצמח מונע טרשת עורקים כי הוא מסייע לשמור על רמה תקינה של שומנים, כולסטרול  וסוכר בדם, וכן הודות לפעילות נוגדת החמצון של ויטמינים C ו-A, שמונעים נזק לדפנות כלי הדם הנימיים ומפחיתים את חדירותם.

הסיבים והמרכיבים הריריים פעילים כמונעי עצירות וכמגינים על הקרומים הריריים של הקיבה והמעי. ניתן להשתמש בצמח כמזון או כתוסף מזון.

מחקר שנערך בארץ על ידי פרופ' ד. פלביץ ושות' הראה שעלי הכותרת של הפרח מסייעים להקטנת בלוטת ערמונית מוגדלת. מעקב אחרי השפעת פרחי צבר הניתנים  כשמן , חליטה או טינקטורה, הראה שהם בעלי השפעה דיורטית אצל גברים ונשים, ומביאים לשיפור ניכר במקרים של הפרעות במתן שתן אצל גברים הסובלים מבלוטת ערמונית מוגדלת.